אלימות כנגד שוטרים

אלימות כנגד שוטרים (תקיפת שוטר, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר).

תפקידה של למשטרת ישראל הוא לשמור על סד"צ (סדר ציבורי), עבירה של תקיפת שוטרים היא אחת מן העבירות שיש להן עונש מינימום בחוק העונשין, כלומר הנאשם שמורשע בעבירה זו צפוי לעונש שלא יפחת מחודש מאסר ולמקסימום עונש של שלוש שנים.

אדם התוקף שוטר בעת מילוי תפקידו כחוק, או מי שתוקף אדם אחר המסייע לשוטר בזמן שהשוטר ממלא את תפקידו כחוק.

מודעותו של מבצע העבירה לכך שמדובר בשוטר בעלת חשיבות רבה, תקיפת שוטר (סמוי, בלש וכו') שלא ניתן לזהותו בהתאם לסימני הזיהוי של מ"י אינה עונש על ההגדרה של תקיפת שוטר זאת כאשר השוטר גם לא הזדהה.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו

אדם המבצע מעשה כאשר בכוונתו להפריע לשוטר מלמלא את תפקידו כחוק, או להכשיל אותו מלמלא את תפקידו כחוק, או להפריע לאדם אחר מלעזור לשוטר, או להכשיל אדם אחר מלעזור לשוטר.

אדם המפריע לשוטר בעת מילוי תפקידו מבצע עבירה שהעונש בגינה הוא מאסר עד שלוש שנים אך לא פחות משבועיים.

תקיפת עובד ציבור

ס' 382א(א) לחוק העונשין קובע כי העונש הקבוע לצד עבירת תקיפת עובד ציבור היא עד שלוש שנות מאסר. הרשעה בגין עבירה זו, מטילה נטל על כתפי התביעה להוכיח כי התקיפה קשורה למילוי תפקידו של עובד הציבור.

עולה השאלה מי הוא עובד הציבור?

סעיף 34כא לחוק העונשין קובע מי הוא עובד הציבור:

1. דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה – 1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה.
2. נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות שלעיל.
3. בורר
4. עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה.
5. עובד לשכת שירות התעסוקה.
6. עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה.
7. עובד בנק ישראל.
8. עובד המוסד לביטוח לאומי.
9. עובד מועצה דתית.
10. עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית.
11. יעובד מדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחש"צ.