מכירת אלכוהול לקטינים

האיסור על מכירת אלכוהול מעוגן בס' 193א לחוק העונשין קובע כי חל איסור מוחלט על מכירת אלכוהול לקטינים או אספקת אלכוהול לקטין שטרם מלאו לו 18 שנים.

קיים מדרג עונשים בנוגע לעבירה זו בהתאם ליסוד העובדתי (המעשה הפלילי בפועל), לדוגמא: בגין עידוד או שידול קטין לצרוך אלכוהול ישנו עונש מאסר של שלושה חודשי מאסר בפועל לצד קנסות כספיים. מכירת משקאות משכרים לקטינים שקולה לעונש בן שישה חודשי מאסר בפועל לצד קנסות כספיים.

הסיכון מולו ניצבים בעלי העסקים שנתפסו עת מכרו אלכוהול לקטינים או סיפקו אלכוהול לקטין מעבר להעמדה לדין פלילי כאמור, הוא ביטול רישיון העסק.

אי ידיעת גילו של רוכש האלכוהול במקרה והוא קטין אינה פוטרת בהכרח מעונש, ס' 193א(ג1) לחוק קובע כי בעל עסק וגם מי שעבד בעסק בו נמכרים משקאות משכרים, כאשר הוא סיפק ו/או הגיש משקה משכר לקטין היה מודע לכך שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, אלא אם כן הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי (בהסתברות גבוהה), שהקטין הציג תעודה מזוהה ולפיה הוא אינו קטין. דהיינו רק הטעייתו של המוכר ע"י הלקוח תעמוד למוכר כהגנה מפני עבירה זו.

החוק האמור חל על כלל הציבור, כלומר גם כאשר אזרח מתבקש מקטין לספק לו אלכוהול (לרכוש עבורו אלכוהול מקיוסק) והוא עושה זאת (בין אם בחינם ובוודאי שבתשלום) הוא מבצע עבירה פלילית שדינה שישה חודשי מאסר.