הגשת כתב אישום
הגשת כתב אישום ע"י התביעה הוא האקט הפותח את ההליך הפלילי כאשר המאשימה היא המדינה והאדם או הישות המשפטית היא הנאשמת.
הגורם המוסמך להגיש כתב אישום הוא תובע מסומך (שוטר, פרקליט, עו"ד פרטי שהוסמך לכך במקרים מסוימים כגון עבירות על חוק התכנון והבניה).
כתב האישום מפרט את ההאשמות הקיימות כלפי הנאשם כאשר המדינה ביססה את אותן האשמות באמצעות ראיות לכאורה הקיימות כנגד הנאשם בתום החקירה הפלילית שנערכה ע"י רשויות החקירה.
ההליך הפלילי
ההליך הפלילי נחלק לשלבים כאשר השלב הבסיסי ביותר הוא החקירה הפלילית ע"י היחידה החוקרת.
לאחר איסוף הראיות והצגתן בפני החשוד וקבלת התייחסותו במהלך החקירה, התביעה מגבשת עמדה לפיה יש או אין ראיות לכאורה עליהן ניתן לבסס כתב אישום כנגד החשוד. לאחר שהתביעה החליטה כי בכוונתה להגיש כתב אישום עליה להעביר את מלוא חומרי החקירה לנאשם, בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.
השלב הראשוני לאחר קבלת החומרים הוא הקראת כתב האישום לנאשם במטרה לקבל את תשובתו לכתב האישום שהוגש כנגדו. זו העת להגנה להעלות טענות מקדמיות כמו: הגנה מן הצדק, חסינות, התיישנות וכו' כאשר יש להעלות בהזדמנות הראשונה שתי טענות: טעות או פגם בכתב האישום, סמכות מקומית.
הוכחות:
- פרשת התביעה: חקירת עדים – בשלב זה יפתח ע"י הצד שנטל ההוכחה חל עליו, בהליך הפלילי התביעה תגיש את הראיות ותחקור את העדים מטעמה בכדי להוכיח את האשמה כמפורט בכתב האישום. החקירות בבית המשפט נחלקות לחקירות ראשיות (הצד שזימן את העדים חוקר אותם בחקירה ראשית והצד שכנגד חוקר אותם בחקירה נגדית).
- פרשת ההגנה: הסניגור (עורך דינו של הנאשם) מזמן עדים מטעם ההגנה ומגיש ראיות לביהמ"ש כאשר לתביעה אין זכות עיון מקבילה בחומרי ההגנה (ההגנה "משחקת בקלפים סגורים").
- סיכומים: התביעה וההגנה יסכמו את עמדתם באמצעות ציטוטי עדים מהפרוטוקול, ראיות, פסיקה וכו'. כל צד שוטח בפני ביהמ"ש את התשתית העובדתית והמשפטית הדרושה להוכחת עמדתו. מטרת התביעה היא להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל סביר ואילו מטרת ההגנה היא לעורר ספק סביר שמא הנאשם לא ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.
- הכרעת הדין: ביהמ"ש מכריע ומנמק האם הנאשם זכאי או שמע מורשע בסעיפי העבירה המיוחסים לו כולם או חלקם.
- טיעונים לעונש: שלב זה נחלק לשניים: ראיות לעונש – כל צד מגיש לביהמ"ש ראיות בכדי להפנות את תשומת לב בית המשפט לחומרת או קולת העבירות. לדוגמא: התביעה תגיש פלט הרשעות קודמות שיצביעו על היותו של הנאשם רצידיוויסט (עבריין מועד), ואילו הסניגור יציג מכתבי המלצה על התנדבותו ואופיו הטוב של הנאשם מגורמי אלה ואחרים.
- גזר הדין: ביהמ"ש גוזר את עונשו של הנאשם לאחר שהוא מנמק ומסביר את קביעתו. לאחר מכן יוכל הנאשם ו/או התביעה לערער על גזר הדין בתוך 45 ימים מיום מתן גזר הדין.