עבירות זיוף

עבירת הזיוף מוסדרת בסעיף 418 לחוק העונשין, בכדי להרשיע אדם בעבירה זו נדרשת התביעה להוכיח יסוד נפשי של מחשבה או רצון ברמה מסוימת שמשתנה מעבירה לעבירה ויסוד עובדתי שבו כלולות העובדות שאותן על התביעה להוכיח.

התביעה נדרשת להוכיח כי הנאשם עשה מסמך מזויף לאו דווקא ע"י כתיבתו אלא ע"י כל פעולה היוצרת מסמך לדוגמא: צילום מקור מזויף ויצירת עותק אמיתי לכאורה, הטבעת מס' על גבי שלדת מתכת, חיתוך בולים וכו'.

כמו כן על התביעה להוכיח כי הנאשם התכוון לרמות בין אם בעת ביצוע העבירה ובין אם בעתיד, כלומר הנאשם בחר להניע אדם ע"י מרמה בקו התנהגות מסוים כאשר השינוי שנעשה במסמך מטרתו להניע אחר.

העונש בגין זיוף מסמך הוא שנת מאסר אחת, באם מדובר בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר דינו מאסר שלוש שנים, ואם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות העונש בצידה הוא חמש שנים מאסר.