אלימות במשפחה
עבירת האלימות במשפחה נחלקת למס' סוגי עבירות:
- אלימות בני זוג – אישה או גבר (נשואים או לאו) יכולים להחקר בחשד לאלימות פיזית או מילולית.
- אלימות ילדים – לרבות התעללות והזנחת ילדים, ילדים נחשבים לפי חוק חסרי ישע ותלויים בהוריהם. אלימות כנגד ילדים באה לידי ביטוי במס' אופנים: פגיעה פיזית, מינית, רגשית, הזנחה וכו'.
- אלימות כנגד קשישים – לרבות התעללות והזנחה – קשישים אף הם חסרי ישע ולעיתים סובלים מאלימות מצד בני משפחתם או מטפליהם.
- אלימות בין אחים – סכסוך שהתגלע בין אחים על רקע מאבקים שונים.
ס' 86 לחוק העונשין (טיפול באלימות במשפחה) קובע כי הורשע נאשם ונוכח בית המשפט כי הוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו, רשאי ביהמ"ש להטיל עליו בצו, מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, עפ"י תוכנית שיורה ביהמ"ש ורשאי הוא לתת צו כאמור אם קבע שהנאשם עבר את העבירה.
האם ניתן לבטל תלונה במשטרה?
אפשר לבטל תלונה במשטרה, מתלונן יכול לבטל את תלונתו במשטרה בכל עת וביחס לכל עבירה, הפניה נעשת ישירות לתחנת המשטרה בה נפתחה התלונה ומודיעים באופן רשמי שהם מבטלים את תלונתם או "מושכים את התלונה חזרה".
ההשלכות של ביטול תלונה במשטרה:
דעו כי מרגע שמוגשת תלונה בתחנת המשטרה, מאבד המתלונן את השליטה על גורל תלונתו, רשויות החקירה "קונות" זכותן על התלונה ומקבלות החלטה כיצד יתנהל התיק מרגע הגשת הבקשה לביטול התלונה ואילך.
ביטול תלונה המייחסת עבירת מין או אלימות כלפי אחד מבני הזוג לא תהווה עילה לא לחקור את החשוד כנגדו הוגשה התלונה ולסגור את התיק בעילת נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
בשלב ההחלטה האם להגיש כתב אישום בקשת המתלוננים לא להגיש כתב אישום לא תהווה סיבה יחידה כשלעצמה כדי לסגור את התיק בעילת נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
