ערעור פלילי

זכות הערעור הינה זכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית, לכל נאשם קיימת זכות ערעור על פסק דין מרשיע בעניינו.

הערעור בזכות יוגש תמיד לערכאה אחת גבוהה יותר מזו שנתנה את ההכרעה השיפוטית הראשונה.

פסק דין שניתן בערכאת ערעור ניתן לערעור בפני ביהמ"ש העליון רק אם ניתנה לכך רשות מביהמ"ש המחוזי (במסגרת פס"ד בערעור) או שביהמ"ש העליון העניק רשות להגיש ערעור בפניו. בקשת רשות ערעור צריכה להיות מנומקת והיא תוגש בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין בערעור ואת הודעת הערעור יש להגיש תוך 30 ימים מיום מתן הרשות.

ערכאת הערעור לא תדון בתיק מחדש אלא תתמקד בשאלה האם נפלה בהכרעה של הערכאה הראשונה טעות מהותית ומשמעותית, המצדיקה התערבות בהכרעה.

הערעור יוגש בתוך 45 ימים מיום מתן גזר הדין.

בהליך פלילי אין ערעור על החלטות ביניים של ביהמ"ש, למעט מקרים המפורטים בחוק.

נאשם המבקש לערער על החלטת ביניים בעניינו יאלץ להמתין לסיום המשפט ולערער על החלטת הביניים במסגרת הערעור על פסק הדין.

במקרים חריגים קיימת אפשרות לערער על החלטות ביניים בהליך פלילי. כך למשל, ניתן לערער על החלטות הביניים הבאות:

1. החלטה לגבי פסלות שופט.
2. החלטה בבקשה לעיון בחומר חקירה.
3. החלטה שלא לשחרר סניגור מיצוג.
4. החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע עונש.
5. החלטות ביניים המהוות פסק דין – החלטות שמביאות למעשה לסיום ההליך הפלילי, לדוגמא: קבלת טענה "אין להשיב לאשמה" שמביאה לזיכוי הנאשם.