החזקת סכין או אגרופן

ס' 184 לחוק העונשין מגדיר סכין בתור כל כלי שיש לו להב ואף כל כלי אחר שיכול לגרום לדקירה ו/או חתך. אגרופן מוגדר בחוק ככלי נשק קר אשר מולבש על כף ידו של התוקף ומיועד בצורה חד משמעית להכאת אדם אחר או לפציעתו.

טענת החזקת סכין לצורך הגנה עצמית

ככל וטענת ההגנה היא שמבצע העבירה עשה זאת לצורך הגנה עצמית עדיין בתי המשפט מותירים כאן פתח מסוים שכן הם טוענים שבמידה והנאשם שנשא את הסכין יוכל להוכיח מעל לכל ספק שהוא הסתובב עם הסכין לצורך הגנה עצמית, הרי שהוא לא יועמד לדין.

אותו אדם הטוען כי פעל מתוך הגנה עצמית צריך לעמוד בשישה תנאים מצטברים:

1. האדם שטוען כי נהג בהגנה עצמית לא התנהג בדרך פסולה.
2. ההתגוננות הייתה סבירה בהתחשב בנסיבות שבו התרחש האירוע.
3. התקיימה פגיעה בגוף או בחירות.
4. הייתה סכנה מוחשית ובלתי מעורערת.
5. לא הייתה שום אפשרות להדוף את התוקף בדרך אחרת שלא כוללת אלימות.
6. האקט עצמו של ההגנה העצמית היה דרוש באופן מידי ולא ניתן היה לדחות אותו.